אצלי המצב רוח משתנה מייד.
דברים מקבלים פרספקטיבה אחרת.
מהי אקותרפיה?
אקותרפיה (Nature base therapy) היא גישה הוליסטית הרואה את הקשר ההדוק בין גוף לנפש, ונשענת על מחקרים רבים המראים את ההשפעות החיוביות של השהייה בטבע על בני האדם.
לפי תפיסה זו, האדם הוא יצור ביולוגי, הוא חלק מהסביבה הטבעית, ולכן מצבו הפיזי והנפשי נהיה טוב יותר ובריא יותר כשהוא בקשר עם הטבע.
תחום זה מתייחס לגישות ושיטות שונות בפסיכותרפיה, ובתחום זה ניתן לכלול בין השאר גינון טיפולי, טיפול באמצעות אתגר, טיפול בעזרת בעלי חיים ועוד – שאפשר לתת להן כותרת של "תרפיות של פעולה". הטיפול בטבע שואב כלים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT וACT), מדעי האושר ועוד.
פסיכותרפיה בחיק הטבע – קצת היסטוריה – טיפולים בחיק הטבע החלו לפרוח בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אך הטיפולים לא היו אחידים – הן בטכניקות הטיפוליות והן ברמת ההכשרה של המטפלים. אלו היו תוכניות במימון ממשלת ארה"ב עם אופי של מחנה אימונים – הביאו בני נוער עם בעיות התנהגותיות למחנה הישרדות בטבע, שם "זכו" ליחס קשוח וגם ענישה. בהמשך התאחדו רכזי התוכניות המרכזיות לטיפול בחיק הטבע, וקבעו עקרונות טיפוליים משותפים שיהוו סטנדרט בסיסי ומחייב לטיפולים מסוג זה. בשנת 2015 הוקם מרכז שמטרתו ליצור רצף מחקרי רחב בטיפול התנהגותי בטבע, קידום הסמכה וניהול סיכונים בתוכניות טיפול בטבע וטיפול באתגר והרפתקה. מאז הורחב לקאופרטיב למחקר בטבע Outdoor Reseach Collaborative לבריאות, רווחה פיזית ונפשית ומעורבות חווייתית – מתוך מטרה להרחיב את ההשפעה של הטיפול בטבע ולשפר את איכות חייהם של כלל האוכלוסייה – כולל ילדים, נוער ומבוגרים.
יש לציין שהמחקר אינו תמיד חזק כמו תרפיות קליניות מסורתיות והממצאים מוגבלים לעתים הן מבחינת הכמות ואיכות המודגמים, ואני משערת שזה יהיה עניין של זמן עד שהתחום יתפתח ויושקעו בו משאבים רבים ומאמצים מחקריים.
הטבע הוא תומך וכלי עזר ואינו תחליף, ויש שימליצו לשלבו עם הטיפולים הקונבנציונליים כמו טיפול רפואי או פסיכולוגי. אפשר להגיד שזו ראייה הוליסטית – השילוב בין העולמות.
רפואת יער – מהי, השפעותיה ואיך זה התחיל?
השהייה בטבע והשפעתה על הבריאות הגופנית והנפשית –
הידעתם? מחקרים מעידים ש:
- לאחר 15 דקות של שהייה ביער ישנה ירידה ניכרת ברמת הורמוני הסטרס, ובכך בין השאר, מחזק את המערכת החיסונית.
- מרבית בני האדם מציינים שהם שמחים יותר כשהם בטבע.
- אנשים מבוגרים החיים במרחק הליכה מאיזורים ירוקים או מקורות מים מאריכים יותר ימים.
- השהייה בטבע עשויה לסייע לשיקום יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון, ריכוז, ויצירתיות ומשפרת ביצועים בעבודה.
- הליכה של כ-20 דקות בטבע משפרת את יכולות הריכוז עבור ילדים עם ADHD במדד זהה לתרופה.
- הזמן בטבע יכול להקל על דיכאון וחרדה ולהביא לשיפור מצב הרוח.
אולי שמעתם על המושג "אמבטיית יער" או "מקלחת יער" ביפנית Shinrin-yoku Forest Bathing –
על כך ארחיב במאמר נפרד. אך כאן אתאר מעט.
רפואת יער החלה ביפן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בספר FOREST BATHING ד"ר שינג לי מתאר את האומנות והמחקר של האפקט התרפויטי של העצים על הבריאות הפיזית והאושר שלנו. ד"ר לי חקר את השפעת הסביבה הטבעית על האדם, במהלכו בדקו את התגובות הפיזיולוגיות והרגשיות של המטופלים שנשלחו ליער. בדקו מדדים שונים כמו: מדדי לחץ דם, רמות הורמוני סטרס, איכות השינה, דופק ומדדים נוספים, לפני ואחרי השהייה וראו תוצאות חיוביות של השהייה ביער על כלל המדדים.
השיטה שפיתח לי התפתחה ונפוצה מאז בעולם, ובשנת 2015 הוקם ארגון בינלאומי של רפואת יער INFTA, שמטרתו להעלות את המודעות לתחום ולהשקיע במחקרים של רפואת יער.
הקשר בין המערכת החיסונית והיער –
מספר מחקרים שנעשו הראו ששהייה והליכה ביער קשורה לחיזוק המערכת החיסונית, והתפקיד שממלאים פיטונצידים (תרכובות אורגניות שהעצים מפרישים כדי להרחיק מזיקים) שמפרישים העצים אל אוויר היער אותם בני האדם שואפים. בזמן השאיפה של הפיטונצידים והשהייה ביער מסייעים להגביר את ייצור מספרם ופעילותם של תאי הרג טבעיים (NK), אותן כדוריות דם לבנות, והבוסט הזה חשוב ליכולת הגוף להלחם בוירוסים, בנגיפים ובתאים סרטניים.
הירידה הניכרת בקורטיזול (הורמון הסטרס) וספיגת ויטמין D גם בעלות השפעה ישירה על המערכת החיסונית.
מרשם למקלחת יער
רפואת יער הינו מושג שהחל ביפן, והוא נתפס ככלי אפקטיבי במערכת הבריאות הציבורית.
רפואת יער כוללת זמן הליכה ביער עם מנחה מוסמך, לרוב בקבוצה, בזמן השהייה יש שילוב תרגילים פיזיים ומנטליים ביערות שנמצאו מתאימים. מטרת ההליכה ביער לחזק את הכושר והיכולות הפיזיות והנפשיות.
במדינת יפן ובמקומות נוספים כמו דרום קוריאה, קנדה, ארה"ב ועוד, רופא המשפחה יכול לתת מרשם לפעילות ביער, במקום לקבל מייד טיפול קונבנציונלי אצל רופא או פסיכיאטר. ראו למשל את הארגון PaRX בקנדה – יוזמה של אנשי מקצוע מתחום הבריאות שמקדמים מרשמים ליציאה לטבע, מתוך רצון להטמיע את זמן השהייה בטבע לשגרה היומיומית מתוך הבנה שזו תורמת ישירות לבריאות הפיזית והנפשית, נגישה לכל אחד בכל מקום, ולא דורשת משאבים מיוחדים.
להרחבה תוכלו לקרוא את המאמר המסכם (באנגלית): Effects of forest environment (Shinrin‑yoku/Forest bathing) on human health: a review – Li et al., 2022. מאמר סקירה שמדגים את ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של שהייה ביער. לינק כאן: PMC
יש מחקרים שמצאו כי חולים שהיו מאושפזים בחדר והיו בצד של החלון עם נוף החוצה, השתחררו מהר יותר ביחס לאלו שלא היו ליד חלון.
בארץ נעשה מחקר ראשון מסוגו בעת הזו, ביוזמת גליה בן חיים מנכ"לית "יער האפשרויות" יחד עם פרופ' איתמר גרוטו וד"ר אפרת דנינו וניתן לקרוא על כך יותר באתר "רפואת יער בישראל". בן חיים ושותפים אחרים מנסים לקדם יערות שיהיו מיועדים לרפואת יער בישראל.
בתוך תחום האקותרפיה ישנו גם מחקר על השהיה לצד מקורות מים כחולים וההשפעה שלהם על המוח שלנו וכך גם על הגוף והנפש – על כך ארחיב בפעם אחרת.
